גם לי יש אייפון, קניתי אותו לפני שנתיים וחצי בתאילנד, והוא החבר הכי טוב שלי.

קניתי אותו בדוכן ב-MBK ככה סתם בהחלטה של רגע.
אני לא מכור לגדג'טים, אני לא פריק של סלולאר. פשוט הייתי במקום הנכון ובזמן הנכון כשמוכר תאילנדי הציג לבחור צרפתי את המכשיר, וממש התחנן בפניו שיקנה.

בזמנו (לפני שנתיים וחצי), אף אחד לא ידע מה זה אייפון, ולמה זה טוב, כולם ידעו שאפל עשתה פעם מחשבי תואם-אפל אבל היא נכשלה ומאז היא עושה בעיקר מכשירי MP3.
הקטע הזה של המסך מגע היה נראה כמו אופנה חולפת, ואני מודה שלרגע חשבתי לעבור לדוכן הבא שמכר מכשירי PSP אבל שלט קטן בעברית משך אותי בכ"ז לדוכן הספציפי הזה.

על השלט היה כתוב: "המוכר בדוכן הזה אמין והוא יכול לפרוץ לכם את המכשיר לשימוש ברשת אורנג'". בדיוק באותה תקופה הייתי בין עבודות ולכן לא היה לי מכשיר קבוע אבל היה לי סים של אורנג' אז אמרתי – "יאללה, שיהיה עם מה לשחק סנייק בטיסה הביתה".

אני יודע שזה נשמע הכי פלצני בעולם אבל אני באמת מאוהב בו. הוא צמוד אליי בלילה וביום, כשמופיע בו התפוח הלבן אני מקבל כאבים בצד, כשילד מבקש לשחק בו אני מתרץ שאני מחכה לשיחה חשובה או שאין לי בטרייה ובאופן כללי אני לא אוהב שאנשים שאין להם אייפון רוצים לגעת בו כי תמיד הם מחזירים לי אותו כשכל האייקונים רועדים.

זר לא יבין זאת